דברים שלמדתי בקניון

נורית תלמידת כיתה ה', הלכה לקניון עם חברותיה ופתאום ברגע שהסתכלה בחלון ראווה הן נעלמו לה. "הן תמיד בורחות לי,
אני יודעת! הן עושות לי את זה בכוונה!"
עמדתי באמצע הקניון בראשון לציון והרגשתי חסרת אונים. אני מפחדת ללכת לאיבוד, מפחדת לרדת במעלית ומפחדת בעיקר שהן נעלמות לי ואני נשארת לבד." כך בבכי, תיארה נורית והוסיפה
"אני יכולה לקבל מזה התקף לב...זו לא הפעם הראשונה שהן עושות לי את זה"
ביקשתי ממנה לרשום את טענותיה אל החברות:

1. הן לא מקבלות אותי כמו שאני.
2. הן מגרשות אותי.
3. הן לא אוהבות אותי.
4. הן בורחות לי.
5. הן לא עוזרות לי.
6. הן מתעלמות ממני.
7. הן צוחקות עלי.
8. הן מדברות עלי מאחרי הגב.

אני מבקשת ממנה לבדוק כל אשמה האם היא נכונה?
אולי, אני מסבירה לה, זה נמצא רק במחשבות שלך,
רק בדמיון שלך.
בתחילת האימון היא לא הצליחה לראות את התמונה השלמה, והצגתי לה מצבים בחייה אשר בהם היא מגזימה ורואה את הצרות והקשיים. היא קיבלה כל משפט שנאמר לה, כעובדה שאי אפשר להתווכח איתה. זה נכון וזהו! פסקה ולא הצליחה להבין את טעויותיה.
בסופו של תהליך האימון הבינה, שהכול נוצר בראש שלה, ושהיא בהחלט יכולה לבחור לחשוב על עצמה דברים טובים. אני שולחת אותה עם שאלות לחשיבה וכתיבה.

האם את מקבלת את עצמך?
האם את מרחיקה את החברות ממך, בגלל התנהגותך?
האם את אוהבת את עצמך?
האם את חושבת איך להנות ביחד עם חברותיך?
האם את בוחרת לעזור לעצמך?
את יכולה לבחור לאהוב את עצמך, לשבת עם עצמך מול המראה ולראות את יופיך ואת כל התכונות הטובות שיש בך.
הסתכלי על העולם שמסביבך, יש בו שפע של אפשרויות ואת יכולה לוותר על העצבות והכעסים ולהתחיל להנות מהחיים.

תגובות

אין עדיין תגובות.

השאר תגובה