נערים מעוררי השראה

יש ימים שאני מעדיפה לצאת להליכה ברחובות הסמוכים לביתי, לנשום אויר צח של אחרי הגשם. ברחוב הראשי, פגשתי קבוצה של נערים מתעמלים בשיא כוחם על מכשירי כושר המשמשים את התושבים.
סיפרתי להם שאני מאמנת לילדים ונוער, ורובם מעדיפים להיצמד למחשב או לטלפון ומסרבים בנימוס להצעתי להתחיל לעשות קצת כושר בשעות הפנאי.
אני מתעניינת ושואלת: " איך התחלתם?" אחד הבחורים החסונים עונה לי בשמחה: " לא היה לנו תקציב לחדר כושר, כל אחד מאתנו רצה להתאמן,
נמאס כבר מהמחשב, הסוני, הנייד, בקיצור...נמאס לשבת מול המסך ולהשתעמם. החלטנו שאנחנו רוצים לעשות משהו עם החיים שלנו, עם עצמנו.
" את יודעת... יש בנות יפות בשכבה שלנו, צריך לעשות שרירים, תראי את זה, הוא מצביע על אחד הנערים, יש לו פרצוף כובש אבל צריך גם קוביות."
אני מזהה את המנהיגות שבו, את הכריזמה הטבעית ומתלהבת:
אני: " למד אותי, איך הצלחת להנהיג את כולם אחריך?"
מנהיג: "פתחתי קבוצה בפייסבוק, התחלתי עם כמה חברים קרובים, ולאט, לאט הצטרפו עוד ילדים. אני קובעים ימי אימון ושעות ומי שרוצה בא..."
אני: "ומה ההורים שלכם אומרים, בטח מבסוטים לאללה..."
חבר: " אבא ממש מקנא בי, הוא מספר לחברים שלו, יש גאווה! אנחנו מכריחים את האחים שלנו לבוא ולהתאמן גם."
אני רוצה להכיר כל אחד בשמו, להבין מה מניע אותו. לא כל יום יש לי שיעור חינם על הדרך...
דן: "אני רוצה לתת דוגמא לאנשים בארץ."
משה: "אני רוצה להיות דוגמן ואלוף בברייקדנס"
יש תחרויות של מתקני רחוב, ואני אפילו לא יודעת על קיומה.
רועי: " אחד החברים לקח לחבר שלו את הטלפון, עד שהוא הבטיח שיבוא לנסות לפחות פעם אחת... והוא בא וממש התלהב."
אלכס:" מישהו ירד כאן 15 ק"ג, פעם הוא היה שמן וכולם צחקו עליו, היום הוא הוא חתיך. הולך ממרכז ראשון עד כאן 4 ק"מ."
גלעד: " אני רוצה להיות בשייטת, חייב ללכת לקרבי, רוצה להיות מפקד בצבא."

הקסם של הקבוצה הזאת שאין תחרות בין הנערים, לא צוחקים על אף אחד, אחד נותן לשני עצות, מעודדים, הנערים החדשים מתקבלים בברכה, לכל אחד יש את המטרה המלהיבה שלו וכולם ביחד זאת ממש קבוצת תמיכה מעוררת השראה.
צאו ולימדו...

תגובות

אין עדיין תגובות.

השאר תגובה