על הניסים ועל הנפלאות, בימים האלה

ביום שישי קיבלתי עוד סימן שאלוהים נמצא איתי כשאני הולכת לאיבוד. נסעתי לאשדוד להיפגש עם מנהלת בית ספר, הכנתי הוראות כדי להגיע ליעד, מפה מפורטת, לא יודעת על מה חשבתי, אולי על הפגישה , על נר ראשון של חנוכה , על יום שישי והבישולים, על הניסים והנפלאות בחיי. טעיתי בדרך והגעתי עד לנמל אשדוד, ידעתי שזה המערב, הים פרוס לפני, ואני צריכה בדיוק את הצד השני. לא מכירה את העיר, מבולבלת , כמעט מאחרת לפגישה. הסתכלתי החוצה לשמים ודיברתי עם בורא עולם. אם אני צריכה להיות בפגישה בזמן , אנא שלח לי שליח שיראה לי את הדרך. אני ממשיכה לנסוע עוד כמה מטרים ורואה תחנת דלק עמוסה. אמרתי לעצמי, וודאי מכאן תגיע הישועה . היה תור ארוך מאוד, חילקו סופגניות ואת עיתוני השבת ואנשים מחכים בסבלות. ניגשתי אל נהג אחד, שנראה לי סימפטי במיוחד והראיתי לו את הרחוב אליו אני צריכה להגיע. הוא הסתכל, העיף בי מבט ואמר לי, אם אני אסביר לך, אני לא בטוח שתגיעי, זה ממש רחוק מכאן, כמעט רבע שעה בזמן הזה. אני לא צריך להגיע לשם, אבל סעי אחרי, אני אקח אותך עד לבית הספר. נסעתי אחריו, בדרך שאלתי את עצמי, במה זכיתי?....הוא פנה ימינה , שמאלה, המשיך ישר וכך עוד פיתולים רבים , רמזורים רבים והנה הגענו אל היעד. עצרתי את המכונית ורק רציתי להודות לו, איש יקר. אני שואלת אותו, מאיפה נשלחת אלי? והוא עונה בצחוק...מאלוהים, איש דתי ומאמין הוא אבירם. שאלתי אותו איך אוכל להודות לו, והוא השיב לי, אני רק רוצה שכך יתנהגו האנשים אחד אל השני, אני נותן את הדוגמה. אני מפקד מכבי האש באשדוד. התרגשתי, הוא אפילו הציע לי להעביר הרצאות וסדנאות אחרי ששמע את מטרת הגעתי לבית הספר. שאלוהים ישמור אותנו בדרכים, שאם אנו טועים שישלח מישהו להציל אותנו , להנחות אותנו להגיע ליעד שלנו, ושנלמד מאבירם להיות בני אדם, לאהוב אחד את השני ולעזור. לימדתי אותי שיעור נהדר, תודה לך!

תגובות

אין עדיין תגובות.

השאר תגובה