מה העבודה הזאת לכם?

אחד המשפטים שהיו שגורים בפיה של הרבנית שלי יפעת בת לאה ז״ל היה:
״ לא באנו לעולם הזה כדי לשבת על כסא נוח״. בתחילת הלימוד באמת לא הבנתי את האמירה הזאת, כי דווקא חשבתי שבדיוק בשביל זה אני באה... ורבים כמוני חשבו שהיא טועה. חולמים על היום הזה שיהיה להם מספיק כסף לפרוש מן העבודה, לשבת מול הים, לדוג דגים ולעשות מדיטציה. הקשתי ושאלתי:
אם לא לשבת על כסא נוח, אז למה באנו? והיא ענתה: ״ אדם לעמל יולד״ לאחר לימוד מעמיק התחלתי להבין את דבריה.
באנו לכאן כדי לעבוד על עצמנו, כל יום עוד קצת, כל יום לחפש את הדבר הבא שאנחנו צריכים לשפר בעצמנו.
אתמול היה אצלי שיעור מתוך פרקי אבות. ״ נתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות״. שעתיים ישבנו בחברותא וניסינו להבין איך אפשר לעשות את זה.
מסיפורי השכנים מסביב לשולחן נדהמנו לגלות שלכל אחד יש שכן רע, או לפחות איזה רשע אחד בסביבה שלו.
לנו קל לראות את השכן בבניין, את הבוס בעבודה, את האדם במשפחה שאנחנו לא אוהבים ואת הרשע שתפס לנו את החנייה.
קשה לראות את החלק הזה שממש נמצא בתוכנו.
כמה זמן ימשיך לחיות השכן הרע והרשע בתוכנו? עד שנעשה אנחנו מעשים לשינוי המציאות, עד שכל אחד יעבוד על מידותיו, עד שבהסתכלות החוצה- נבין שהיא מזמינה אותנו להסתכלות פנימה.
יום מבורך של עבודה.

No Comments Yet.

Leave a comment