אני לא אשמה

בבוקר יום לימודים שיגרתי הגעתי לכיתה כהרגלי. התחלתי את היום ללא שום חששות ושיעור מקרא התחיל .המורה ביקשה להתחלק לקבוצות על מנת שנעשה עבודה משותפת ונמחיז את סיפורי המקרא שלמדנו השנה. בהפסקה החלו הבנות להתארגן בקבוצות ואני מצאתי את עצמי בודדה,בלי שום קבוצה .

ניסיתי להצטרף לקבוצה גדולה של חברות והם הסכימו לקבל אותי. ספרנו את מספר הבנות בקבוצה וגילינו שיש שלוש יותר מידי. באותו רגע התחיל ויכוח על מי נוותר ואת מי נשאיר. בגלל שבאתי אחרונה הן רצו שאמצא לי קבוצה אחרת אבל לי לא הייתה אפשרות לעזוב עם חברות, כמו לבנות אחרות. דפנה וויקי הציעו שאני אגיד לשתי חברות לעזוב את הקבוצה ואני הסכמתי. לא הייתה לי ברירה, רציתי להישאר ולעשות איתם את ההמחזה .

מצב זה הוביל למריבה גדולה, אחת כועסת על השנייה ,חברות טובות לא מוכנות לדבר ביניהם והגענו למצב מתסכל ללא מוצא.

הגעתי הביתה וחשבתי מה אפשר לעשות. ניסיתי ליצור קשר עם הבנות ולשכנע אותם לדבר עם המורה ולשתף אותה בבעיה, אבל אף אחת לא רצתה לערב אותה !

מה לעשות ?

1. להתקשר לבנות שנפגעו ולהתנצל בפניהם על מה שעשיתי.
2. להסביר לכל הבנות את הבעיה שנוצרה ולמצוא פתרון משותף ביחד.
3. להחליט שאני מפסיקה לחכות לאישורים חיצוניים של הבנות ואני מנסה ליצור קבוצה מבנות אחרות.
4. להגיד להן עד כמה הן חשובות לי ואני רוצה בהמשך החברות איתם, ולנסות ללמוד מתוך מה שקרה כדי לא לחזור על זה במשימות הקבוצתיות הבאות.

No Comments Yet.

Leave a comment