ברוכים הקוראים,
ככל שעובר יותר זמן
וככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר
מסתבר ש"מדרגות הרוע", כל הזמן בעלייה.
סיפור מהחיים האמיתיים:
ממש עכשיו בין הכנת משלוחי המנות,
ההכנות האחרונות לקראת המסיבות,
השמחה הגדולה של החג, הריקודים והחגיגות....
שימו לב,
מתקשרת אלי נערה, בוכה ופגועה עד עמקי נשמתה,
היא מנסה להקריא לי הודעה שקיבלה:
"אם חשבת להתחפש לבת הים,
עדיף שתשארי בבית עם גוף של דובה כמו שיש לך".
כמה דמעות ירדו?
כמה פגיעה אפשר להכיל?
הנערה גמרה אומר בליבה,
הערב היא כבר לא תלך למסיבה כמו כולן.
מה עצוב בסיפור הזה?
הנערה לא יודעת איך ומה לענות,
מה לעשות ואיך להתמודד עם המצב הזה.
נערה שסובלת מדימוי עצמי נמוך,
כל מילה פוגעת בה,
וכל חוויה טראומטית נצרבת בזיכרון לשנים.
הורים יקרים,
תעבדו עם הבנות שלכם,
כיצד עליהן להיות שלמות עם עצמן,
הן חייבות לאהוב את מי שהן, כפי שהן,
בלי כל קשר למשקל גופן.
כדי להיות מאושרת,
כל אחת חייבת להיות, קודם כל!
עם יושרה - שלמות עצמית!!!
נכון, זה לא קל...
חייבים להתחיל עם מניעת סיבוכים ותסביכים.
אתם חייבים להקדיש שעות חינוך ואמפטיה לבנות.
הורים יקרים,
כמאמנת ילדים,
אני מוכנה להגיע לכל כיתה, לכל בית ספר,
לשתף, לספר, להסביר,
להציג עובדות ולשנות את היחסים בין חברים וחברות.
אסור לנו בתכלית האיסור, לתת יד ו/או
הסכמה בשתיקה, לאפשר "ירידה"
על הבת, גם אם העלתה קצת במשקל...
אין ספק שזה תלוי רק בנו, ההורים והמחנכים.
פורים שמח,
ותשמרו על הילדים שלכם,
תעצימו!
תתמכו!
תקשיבו!
תשימו לב!
תשמחו! בפורים זו מצווה!
ואם צריך עזרה,
אני לרשותכם.
בת-שבע
שלי ויזמן
גילת