באמצעות ציורי הילדים אפשר לגלות את מצבם הנפשי והרגשי.
כאשר הילד מצייר הוא מתחבר לתת המודע שלו, בוחר צבעים, צורות ומבטא את עצמו.
הילדים מציירים בלונים, פרחים, עצים, דיוקן אישי ואת משפחתם.
באמצעות הציורים ניתן לחשוף:
יחסים במשפחה
יחסיו עם החברים
פחדים וחרדות
בעיות של קשב וריכוז
בעיות רגשיות
טראומות ילדות
דימוי עצמי
דימוי גוף
אופן פריסת הציור, מיקום הדמויות והעצמים, הצבעים שהוא בחר,הגודל שבחר לצייר את עצמו, סדר בני המשפחה והצורות שבהם השתמש מעניקים תמונה מדוייקת על חייו של הילד בעבר ובהווה.
האבחון מתאים לכל הילדים החל מגיל 5 והלאה.
סדנא חוויתית: ילדים והורים מציירים ומתעצמים ביחד.
מתאים למסיבות, ערבי רווקות, ערבי הורים וילדים.
כל אחד זוכה לאבחון קצר, נקודות האור שבו ונקודות לשיפור.
הסדנא בת שעה וחצי.
אבחון לדוגמא:
א' בוגרת לגילה, חכמה ויודעת להתנסח היטב. היא שואפת לצדק, היושר מאוד חשוב לה ואף מעניקה דוגמאות להתנהגות המבוגרים שאינם מאמינים לה, המורות למשל, באירועים שהיו בבית הספר (המריבה על המגרש שנאלצה לצאת מהכיתה). כמו כן, בבית היא ציינה שמאמינים לשיר כשיש מריבה בניהן, למרות ששיר מגזימה, ולא תמיד מדייקת בפרטים.
יש לה יכולת אינטואיטיבית מעולה, הסגול שבחרה במקום הראשון,והיא מרגישה את הדברים לפני שהם מתרחשים. יש לה תחושות בטן מאוד טובות והיא יודעת בדיוק מה שהיא רוצה.
הדבר שעוצר אותה הוא חוסר שקט נפשי, האופי הדומיננטי שלה, לעיתים היא מבטאת את עצמה בתוקפנות ואגרסיביות. היא עצבנית, כועסת וחווה מצבי רוח קיצוניים. דבר זה בא לידי ביטוי בציור העץ. הדשא מאוד חד, יש בו עליות ומורדות קיצוניות, והדבר חוזר על עצמו לעיתים קרובות. כשהיא כועסת, היא מתכנסת כמו שבלול בתוך עצמה, אי אפשר לדבר איתה, וכדאי מאוד גם לא להעניש אותה , כי זה לא יעזור.
בבית, ציירה סורגים, על החלונות, וגם גג הרעפים מסורג כולו, דבר זה מצביע על הרצון שלה, לבלות איתכם זמן איכות, ליהנות מחברתכם, ולא להיות "אסירה" לעונשים שהיא מקבלת בעקבות המעשים שלה. יש לחשוב על הגישה שלכם בעת המעשים שלה, נראה לי שאפילו לקיים פגישה בלעדיה ולחשוב באופן יצירתי איך לקדם אותה לעבר מטרותיה ללא עונשים.
אני יודעת שהיא מדברת לעיתים בחוסר כבוד, אל המבוגרים, זה מצביע על הרצון שלה בתשומת לב מכם.
בבלונים שציירה שאלתי אותה מה החלום שלך?מה המטרה שאת רוצה להשיג? והיא אמרה :" אני רוצה יותר זמן עם אבא ואמא". זה המסר שלה אליכם, תתייחסו אלי. אם היא לא מקבלת את הזמן שלכם, תת המודע שלה מתגייס לעזרתה, והיא צועקת, כועסת, או עושה מעשים כאלו, שאתם חייבים להתייחס אליה.
הדבר בא לידי ביטוי בפנים שציירה את עצמה. הפה האדום, גדול מאוד ללא פרופורציה לפנים ולשאר חלקי הגוף. זאת הסיבה שרציתי שתצלם את הציור, ניתן לראות זאת , גם בעין לא מקצועית.
העיניים שלה מבוהלות, היא שמה לב מיד שסיימה לצייר, ואמרה " אני רואה שהעיניים שלי מבוהלות". שאלתי אותה ממה?
היא ענתה :" בגלל מה שאני עושה, ושעושים לי אני מפחדת שאעשה דברים בלי לחשוב, אפילו אני מפחדת שאברח מהבית." היות וזאת רק ילדה בת 13, התשובה מאוד הפתיעה אותי, וגם הניסוח שלה. עליה לצאת מתוך המשבצת שהיא מתויגת בה , " הילדה שלא מאמינים לה ושלא סומכים עליה". זאת המטרה המשותפת שלנו.
הישירות שלה, מפריעה לה מצד אחד, כי היא אומרת כל מה שחושבת, ומצד שני , תכונה זאת תעזור לה בחיים, אם נלמד אותה כיצד להגיד את הדברים, כפי שהיא חושבת אך בצורה מתונה יותר.
אני מרגישה שחסרים לה בחיים שלווה ורוגע, היא נלחמת על המקום שלה, כל יום מחדש. היא רוצה לשפר את הציונים שלה, אבל לא מאמינה שזה יקרה השנה , בגלל " מה שהמורה חושבת עלי", או כמו שאנו מכירים זאת, כסטיגמה של המורה. היא אמרה את המשפט:" המחנכת שלי חושבת שאני מקרה אבוד."
אתם וודאי מבינים את כוחם של מילים והשפעתם על הבחירות שלה.
מה עושים?
1. הענקתי לה מחברת,(יומן) במתנה,על מנת שתוכל לתעד את המקרים שהיא לא יודעת איך להתמודד בהם.
2. נבדוק דרכים שונות לומר מסרים שונים, בדרכים שונות.
3. גם אליכם יש לי בקשה גדולה לתקופה הבאה. תשאלו שאלות, ופחות לקבוע עובדות. (להימנע ככל האפשר
מעונשים) זה בדיוק הנושאים שאני מלמדת בקורס שלי. שאלות מקדמות, להוביל אותה, להגיע אל מה שאתם רוצים
בדרך של הבנה.
מה אפשר לעשות במצב הזה ? איך כדאי לפעול? מה להגיד? מה יקדם אותך? מה יעצור אותך או יפריע בדרכך? אם תרצו...יש לי סדרה של שאלות שאני מלמדת בקורס מאמנים, אשמח לשלוח לכם, שתלמדו להיות מאמנים על קצה המזלג.
שלי ויזמן
גילת